דילוג לתוכן דילוג לתפריט דילוג לחיפוש תפריט נגישות

הרב רא"ם הכהן

הרב רא"ם הכהן נולד בשנת תשי"ז, וגדל בשכונת שערי חסד בירושלים. בנערותו התגורר בשכנות לרב שלמה זלמן אוירבך והיה מבאי ביתו, ושיטת פסיקתו ההלכתית מושפעת רבות מהתורה שינק ממנו.

בצעירותו למד הרב רא"ם בישיבה התיכונית 'נתיב מאיר', אצל הרב אריה בינה. לאחר מכן למד בישיבת ההסדר 'הר עציון' באלון שבות, שם הושפע רבות מתורת מורו ורבו הרב אהרן ליכטנשטיין, אשר ממנו ומהרב אליעזר וולדינברג (ה'ציץ אליעזר') קיבל סמיכה לרבנות. במסגרת שירותו הצבאי שירת כקצין בשריון.

הרב רא"ם שימש כר"מ בישיבת 'שבות ישראל' באפרת ובישיבת 'אור עציון' בראשות הרב חיים דרוקמן. בשנת תשנ"ג הצטרף לרב בני קלמנזון לראשות ישיבת עתניאל, ומכהן כיום גם כרב היישוב.

פרסם מספר ספרים, חלקם עוסקים בסוגיות הש"ס וחלקם פורסים את תפיסת עולמו בעולם המחשבה היהודי.

בשנים האחרונות החל להוציא את שו"ת בדי הארון, המאגד שאלות הלכתיות וערכיות שהתחדשו בזמננו, ונותן להם מענה מתוך עיון במקורות ההלכה ומסורת הפסיקה.

 

לרב רא"ם גישה ייחודית ללימוד התורה ולהוראה. לדידו, בית המדרש הוא מקום בו דבר ה' מתגלה יום יום, מההתגלות בהר סיני ועד ימינו. בכדי להגיע לאמת זו של גילוי דבר ה' יש לשלב בלימוד כל דבר שהוא אמיתי, "קרי: לימוד פשט, כולל דיקדוקים של המהרש"א ודומיו; ניתוח מבית מדרשו של ר' חיים מבריסק, עם ההרחבה של עולם הניתוח של מו"ר הרב ליכטנשטיין ונסיון להגיע למעוף של הנודע ביהודה, עם ברק של ר' מאיר שימחה ועם כושר ההכרעה של ר' שמואל סלנט. ישנה גם התייחסות לניתוח על דרך המחקר, כאשר הוא איננו נוגד את קדושת תורה שבעל פה. בדרך כלל אין סיבה שמחקר, אם יש בו נקודת אמת, יסתור את קדושת תושבע"פ ואת סמכות ההלכה."

שאיפתו הגדולה של הרב רא"ם היא ליצור בית מדרש הרמוני, שבו היניקה מדורות קודמים וגילוי דבר ה' המתחדש יום ביומו – שהרי "אין בית מדרש ללא חידוש" (חגיגה ג' ע"א) – חוברים יחד למסכת אדירה. יסוד היניקה והחידוש הם הבסיס לכך שבית המדרש יהווה המשך יום יומי למעמד הר סיני.

בהתאם לכך מייחד הרב רא"ם ערך גדול ללימוד הפסוקים והמקורות התנאיים בעיון כחלק מהכנת סוגיה: "בבית המדרש עמלים הרבה על הזיקה בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה על מנת לחבר באמת ובישרות בין השתיים, ולראות כיצד השניה יונקת מן הראשונה. לכך דרוש עמל גדול. העמל הזה הוא חלק מתהליך הגאולה שבמהלכו נחזור ונבין איך כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש גנוז באותיות החקיקה."

 

המורכבות שדורש הרב רא"ם בלימוד ממשיכה גם אל אופי הוראתו ואל תפיסתו לגבי מקומו של כל תלמיד בבית המדרש ומקומו של כל אדם בעם ישראל: "יש לעמול באופן יסודי על לימוד עם נקודת אמת, לימוד המחובר לעבודת ה'; היינו שלימוד התורה יהווה כשלעצמו עבודת ה', ויהווה גם עיסוק בעבודת ה' עצמה כמושא הלימוד." הרב רא"ם ממשיל את תפקיד ראש הישיבה לזה של "מנצח על תזמורת שבה התלמידים והרמי"ם הם מוזיקאים המנגנים את שירו של הקב"ה בעולם". ראש הישיבה "אסור לו להיות סולן, אלא אדרבה, תפקידו להדריך את התזמורת לתת ביטויים לאותו שיר".

הרב רא"ם מעביר לתלמידי שיעורים א' ו-ב' שיעור שבועי בשם "שורש תורה שבעל פה", ובו הוא פורש בהרחבה את תפיסתו לגבי דרכה, מהותה וקדושתה של התורה שבעל פה. לשיעור זה משקל מרכזי בהיווצרות מרקם הלימוד המיוחד המופיע בבית המדרש.

 

בשנת תשנ"ח הרב רא"ם התבקש והסכים לקבל מינוי כרב היישוב עתניאל. הוא משרת כיום בתפקיד הנוסף ורואה בכך מאפיין מובהק של דרך הלימוד בבית המדרש: "באופן טבעי ישיבה עוסקת באינסוף ויישוב עוסק בעולם הסופי, וממילא אלו שני עולמות. אבל אין חס וחלילה ניגוד בין בית המדרש לבין ההתפרטות המעשית; אדרבה, זו גדלותה של התורה, שמצד אחד היא עוסקת בשמים – ומצד שני היא מסוגלת להתפרט לחיים המעשיים, לדם שפיר ושליה."

 

בתשובה לשאלה מה מטרתו כראש ישיבה עונה הרב רא"ם: "לגדל את בני הנביאים. לגדל תלמידי חכמים שבקיאים בכל התורה על כל חלקיה. שכל אדם ימצא את דרכו המיוחדת, את ייעודו ואת תפקידו בעולם, בעם ישראל ובעבודת ה'."

הרב רא"ם הכהן

הרב רא"ם הכהן נולד בשנת תשי"ז, וגדל בשכונת שערי חסד בירושלים. בנערותו התגורר בשכנות לרב שלמה זלמן אוירבך והיה מבאי ביתו, ושיטת פסיקתו ההלכתית מושפעת רבות מהתורה שינק ממנו.

בצעירותו למד הרב רא"ם בישיבה התיכונית 'נתיב מאיר', אצל הרב אריה בינה. לאחר מכן למד בישיבת ההסדר 'הר עציון' באלון שבות, שם הושפע רבות מתורת מורו ורבו הרב אהרן ליכטנשטיין, אשר ממנו ומהרב אליעזר וולדינברג (ה'ציץ אליעזר') קיבל סמיכה לרבנות. במסגרת שירותו הצבאי שירת כקצין בשריון.

הרב רא"ם שימש כר"מ בישיבת 'שבות ישראל' באפרת ובישיבת 'אור עציון' בראשות הרב חיים דרוקמן. בשנת תשנ"ג הצטרף לרב בני קלמנזון לראשות ישיבת עתניאל, ומכהן כיום גם כרב היישוב.

פרסם מספר ספרים, חלקם עוסקים בסוגיות הש"ס וחלקם פורסים את תפיסת עולמו בעולם המחשבה היהודי.

בשנים האחרונות החל להוציא את שו"ת בדי הארון, המאגד שאלות הלכתיות וערכיות שהתחדשו בזמננו, ונותן להם מענה מתוך עיון במקורות ההלכה ומסורת הפסיקה.

 

לרב רא"ם גישה ייחודית ללימוד התורה ולהוראה. לדידו, בית המדרש הוא מקום בו דבר ה' מתגלה יום יום, מההתגלות בהר סיני ועד ימינו. בכדי להגיע לאמת זו של גילוי דבר ה' יש לשלב בלימוד כל דבר שהוא אמיתי, "קרי: לימוד פשט, כולל דיקדוקים של המהרש"א ודומיו; ניתוח מבית מדרשו של ר' חיים מבריסק, עם ההרחבה של עולם הניתוח של מו"ר הרב ליכטנשטיין ונסיון להגיע למעוף של הנודע ביהודה, עם ברק של ר' מאיר שימחה ועם כושר ההכרעה של ר' שמואל סלנט. ישנה גם התייחסות לניתוח על דרך המחקר, כאשר הוא איננו נוגד את קדושת תורה שבעל פה. בדרך כלל אין סיבה שמחקר, אם יש בו נקודת אמת, יסתור את קדושת תושבע"פ ואת סמכות ההלכה."

שאיפתו הגדולה של הרב רא"ם היא ליצור בית מדרש הרמוני, שבו היניקה מדורות קודמים וגילוי דבר ה' המתחדש יום ביומו – שהרי "אין בית מדרש ללא חידוש" (חגיגה ג' ע"א) – חוברים יחד למסכת אדירה. יסוד היניקה והחידוש הם הבסיס לכך שבית המדרש יהווה המשך יום יומי למעמד הר סיני.

בהתאם לכך מייחד הרב רא"ם ערך גדול ללימוד הפסוקים והמקורות התנאיים בעיון כחלק מהכנת סוגיה: "בבית המדרש עמלים הרבה על הזיקה בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה על מנת לחבר באמת ובישרות בין השתיים, ולראות כיצד השניה יונקת מן הראשונה. לכך דרוש עמל גדול. העמל הזה הוא חלק מתהליך הגאולה שבמהלכו נחזור ונבין איך כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש גנוז באותיות החקיקה."

 

המורכבות שדורש הרב רא"ם בלימוד ממשיכה גם אל אופי הוראתו ואל תפיסתו לגבי מקומו של כל תלמיד בבית המדרש ומקומו של כל אדם בעם ישראל: "יש לעמול באופן יסודי על לימוד עם נקודת אמת, לימוד המחובר לעבודת ה'; היינו שלימוד התורה יהווה כשלעצמו עבודת ה', ויהווה גם עיסוק בעבודת ה' עצמה כמושא הלימוד." הרב רא"ם ממשיל את תפקיד ראש הישיבה לזה של "מנצח על תזמורת שבה התלמידים והרמי"ם הם מוזיקאים המנגנים את שירו של הקב"ה בעולם". ראש הישיבה "אסור לו להיות סולן, אלא אדרבה, תפקידו להדריך את התזמורת לתת ביטויים לאותו שיר".

הרב רא"ם מעביר לתלמידי שיעורים א' ו-ב' שיעור שבועי בשם "שורש תורה שבעל פה", ובו הוא פורש בהרחבה את תפיסתו לגבי דרכה, מהותה וקדושתה של התורה שבעל פה. לשיעור זה משקל מרכזי בהיווצרות מרקם הלימוד המיוחד המופיע בבית המדרש.

 

בשנת תשנ"ח הרב רא"ם התבקש והסכים לקבל מינוי כרב היישוב עתניאל. הוא משרת כיום בתפקיד הנוסף ורואה בכך מאפיין מובהק של דרך הלימוד בבית המדרש: "באופן טבעי ישיבה עוסקת באינסוף ויישוב עוסק בעולם הסופי, וממילא אלו שני עולמות. אבל אין חס וחלילה ניגוד בין בית המדרש לבין ההתפרטות המעשית; אדרבה, זו גדלותה של התורה, שמצד אחד היא עוסקת בשמים – ומצד שני היא מסוגלת להתפרט לחיים המעשיים, לדם שפיר ושליה."

 

בתשובה לשאלה מה מטרתו כראש ישיבה עונה הרב רא"ם: "לגדל את בני הנביאים. לגדל תלמידי חכמים שבקיאים בכל התורה על כל חלקיה. שכל אדם ימצא את דרכו המיוחדת, את ייעודו ואת תפקידו בעולם, בעם ישראל ובעבודת ה'."


lock
קנייה מאובטחת
truck
משלוחים חינם
בקנייה ב149 ₪ ומעלה
Acall
שירות לקוחות
מעולה וזמין תמיד לשירותכם
tag
עד 12 תשלומים
בדברי שיר אוהבים תרבות יהודית
אנחנו אוהבים ספרים. ספרי קודש עתיקים המהווים בסיס לכל ארון ספרים יהודי, וספרי קודש של רבני דורנו. ספרי ילדים עם מסרים חינוכיים, וספרי נוער המדברים בשפתם ו'תופסים' אותם במקום בו הם נמצאים. אנחנו אוהבים סיפורי צדיקים וספרי קומיקס, ספרות 'כבדה' ומקצועית וספרות קלילה הנוגעת במקומות הטובים של החיים. אנחנו מתרגשים בכל פעם שאנחנו מריחים ספר חדש. אנחנו באמת אוהבים ספרים.
סל הקניות שלי
משלוח
הנחה
סה"כ
צפה בסל הקניות המשך לקופה

לא נמצאו פריטים בסל
לחץ כאן להמשך שיטוט באתר